הנושא: יחסי הקהילות (היהודית והערבית) בעיר בחברון כפועל יוצא של הקונפליקט בין שתי החברות בא"י משלהי המאה ה-19 ועד תום המנדט הבריטי
מס' מלים: 11766
מס' מקורות: 48
שנת פרסום: 2005
מבוא
הקונפליקט בין שתי החברות
היהודית והערבית בא"י
א. מדינה לשני לאומים
ב. מאבק לשחרור לאומי
ג. ישראל מנקודת ראותו של וולצר
ד. ניתוח קוגנטיבי של הקונפליקט יהודי-ערבי
תולדות הקונפליקט וגורמיו
א. נושאי הקונפליקט
ב. הגורם הבריטי
ג. הזהות הלאומית פלסטינאית ומרכיביה
ד. המאורעות ב-1921, ב-1929 וב-1933 והמרד הערבי ב-1936-1939
ה. המאבק של החברות הערבית והיהודית על עתיד א"י עד 1948
ו. לסיכום החברה הערבית
ז. לסיכום החברה היהודית
העיר חברון - היסטוריה
חברון במאורעות תרפ"ט
סיכום
ביבליוגרפיה
תקציר
העיר חברון היא הגבוהה בערי ישראל - 927 מטר מעל פני הים התיכון. אקלימה הוא אויר הרים יבש וצח. האדמה בה פוריה ומתברכת בעיקר בכרמים ובעצי הזית הגדלים בה. חברון נחשבת כאחת הערים הקדומות ביותר בארץ ישראל, מקור השם חברון - חבר, חיבור, אחדות. לאורך הדורות העיר חברון הייתה עיר מעורבת בה ידעו יהודי חברון תקופות גאות ושפל ביחסיהם עם הערבים.
דווקא השנים שקדמו לפרעות הצטיינו ברגיעה ובפריחה יחסית לשאר חלקי א"י, בעת שהחלו בארץ הפרעות, סירבו יהודי חברון להאמין ששכניהם הערבים יעזו לגעת בהם לרעה. אולם מערכת היחסים בין שתי החברות בארץ הקרינה על הקהילות בחברון וההוכחה לכך היא תוצאות פרעות תרפ"ט.
פרעות תרפ"ט, שבהן נרצחו עשרות יהודים, היה אחד האירועים החמורים ביותר בתולדות הישוב היהודי בארץ לפני קום המדינה בכלל ובחברון בפרט. בפרעות אלו בחברון בלבד נטבחו ביום אחד 59 יהודים ועוד שמונה מתו מפצעיהם מאוחר יותר. שארית הפליטה היהודית הועלתה על משאיות והובלה לירושלים. כל רכושם ובתיהם נפלו לידי הערבים. שנה לאחר הטבח הנורא, התחדש הישוב היהודי בחברון והתקיימו בו חיי קהילה מלאים. המסחר והרפואה היו משותפים ליהודים וערבים כאחד. כל זאת עד 1936, עם פרוץ מאורעות הדמים בשאר חלקי הארץ החליטה ממשלת המנדט הבריטי לפנות את הישוב היהודי מחברון, מחשש לטבח נוסף. פרעות אלו הם תוצאה מהקונפליקט הקיים בין החברה היהודית לבין החברה הערבית בא"י שהחל משלהי המאה ה-19 ולמעשה נמשך עד עצם היום הזה.
במוקד סמינריון זה אנתח את הקונפליקט בין שתי החברות היהודית והערבית בא"י משלהי המאה ה-19 ועד תום המנדט הבריטי בא"י ב-1948, אשר לדעתי השפיעו והקרינו על מסכת היחסים של שתי הקהילות בחברון (היהודית והערבית). מצאתי לנחוץ אף לערוך סקירה היסטורית על הישוב היהודי בחברון וזאת לאור הוויכוח המתמשך בין שתי החברות על זכותם ההיסטורית לעיר הזו.